עבודה בקולנוע תיעודי בנושא הסרט "רק בשביל לקבל חיבוק"
1.נקודת המבט של הבמאי (מסר) שהוא רוצה להעביר לצופים היא שבית הוא דבר לא מובן מאליו.
בחיים שלנו, אנו לא מייחסים חשיבות רבה לדברים שנתפסים אצלנו כבסיסיים- בית,משפחה,מיטה ואהבה.
ישנם ילדים (כפי שמוצגים בסרט) שאת הדברים שנחשבים בסיסיים אצל רובנו, אין להם. בית השאנטי הוא בשבילם הבית והמשפחה, שם הם מקבלים אהבה, הגנה ותמיכה. בעקבות הצפייה בסרט הבנתי שהדברים האלו אינם מובנים מאליו וכי יש אנשים שאין להם חיים נורמטיביים ונאבקים בכדי לקבל את הדברים האלו. השם של הסרט המחיש לי את המציאות היום יומית של הילדים בבית השאנטי. הם עושים הכל בשביל לקבל חיבוק שהוא מטפורה לאהבה, לחום, להגנה ולתמיכה. הם לא מקבלים את הדברים האלו מהסביבה ואף לא קיבלו אותם בבית. הם צמאים למישהו שיאהב אותם וידאג להם ויעניק להם חום כמו שמרגישים בחיבוק, הם "בידיים" של בית השאנטי שממלא את החסך הזה ועונה על הצרכים של הילדים שצמאים לדברים האלו. הילדים שבחרו להגיע לבית השאנטי בחרו בחיים. מעבר לרצון שלהם להיות בסביבה עוטפת וחמה, הוא נאבקו בעבר על החיים שלהם. רוב בילדים המוצגים בסרט, מציגים את הבית כמפלט מהרחוב ואף מהמוות. הם מבינים שהחיים הם לא מובנים מאליו, וכך גם הבית וכל מה שהשהות בו כוללת לא מובנים מאליו והם נלחמים כל יום על שינוי אורח החיים ובדרך לחיים נורמטיביים.
(א)גיבור- בסרט "רק בשביל לקבל חיבוק" מוצגים מספר בני נוער שהגיעו לבית השאנטי ובמהלך הסרט מוצג הסיפור של כל אחד מהם באמצעות ראיון עם הילדים, צילום עשיית פעולות יום יומיות ואף ביקור במקומות שהיו בהם כשחיו ברחוב.
(ב)תהליך- בסרט מוצג התהליך שהילדים עוברים בבית השאנטי, מאז שהגיעו מהרחוב ומביתי מצוקה וכיצד הם עוברים תהליך של שיקום ובניית חיים נורמטיביים. הילדים אף עצמם מספרים על התהליך האישי שלהם ומה מיוחד בו ביחס לעברתם האישי.
(ג)שימוש באלמנטים יצירתיים- בסרט קיים שימוש בצילום יצירתי. הבמאי ביקר עם אחד הילדים במבנה שהוא ישן בו כשחי ברחוב (בית נטוש עם קירות גרפיטי). צילום מסוג זה ממחיש לצופים ומדגים את החיים שלו פעם ומציג את הסיטואציה שהיום כאשר הילד במצב יציב וטוב לעומת פעם, מגיע למקום שחי בו בעבר ומסתכל על הסיטואציה מנקודת מבט שונה, אחרי שהוא יצא מהבול שנקלע אליו. בנוסף, הבמאי צילם שניים מהילדים שגרים בבית השאנטי בדרכם לים עם גלשנים, ושילב את זה יחד עם שיר ששרו שהמחיש את אהבתם לים. דבר זה הוא צילום יצירתי הנותן "אתנחתא" מהסיפורים על העבר ועל בית השאנטי ומזכיר לנו הצופים שבסה"כ הם ילדים כמו בני נוער רגילים שאוהבים לשיר, לשמוח ויש להם תחביבים שעכשיו הם יכולים להתעסק בהם.
3.האלמנטים היצירתיים בסרט:
(א) מוזיקה- לאורך כל הסרט נשמעת מוזיקה קלאסית חלשה. המוזיקה לרוב שקטה (צלילי פסנתר) ומתאימה לסיפורים העצובים שמוצגים בסרט ואף לסיטואציה של חיי היום יום בבית השאנטי. המוזיקה בלטה מאוד בקטע הפתיחה שבו מוצג בית השאנטי ומספרים בעצם מה הוא, המוזיקה בולטת מכיוון שהיא נותנת עוד זווית להבנת המצולם. המוזיקה מוסיפה ומעצימה את העצב שבסיפורים של הנערים.
(ב)קריינות- הבמאי מספר את הסיפור בסרטו. הוא מקרב בינו לבין הצופים כאשר מדבר בקולו ואף יוצר עניין כאשר יש מספר מקורות מידע שתורמים לעלילה ולהבנה והוא אחד מהם.
(ג) עריכה- העריכה מהווה חלק נרחב בהצגת הסיפור. היא יוצרת עניין בצפייה ולא משעממת. בכל פעם העורך הציג מידע אחר, דרך צילומים של אנשים וסיטואציות שונות ודבר זה גרם להתעניינות והבנת הסיפור בצורה מעולה.
4.דוקואקטיביזם- סרטים בהם הבמאי מתערב במציאות החברתית והפוליטית ומחולל בה שינוי. הבמאי משתתף פעיל בהצגת העלילה. בסרט "רק בשביל לחבק חיבוק" הבמאי לוקח חלק בסיפור העלילה. לדוגמא בראיון שעורך בבניין נטוש שבו התגורר אחד הנערים. הוא ביקר עם הנער בבניין ושאל אותו שאלות לגביו. בכל הראיונות הוא שאל והתעניין וקידם את הנערים לתת מידע לצופים על עברתם ועל ההווה שלהם בבית השאנטי.
הבמאי העלה לסדר היום בעיה נפוצה והעלה את המודעות כלפיה. בעקבות הסרט,הסיפור של הנערים יכול להשפיע על נושא זה בכמה אופנים. אף בפתיחת עוד בתים שיתנו הזדמנות שאין כמותה לנוער במצוקה ויהיה הבית שלהם שכולל את החום, האהבה וההגנה וגם את החיים הנורמטיביים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה