עבודה בתקשורת עיוני זירה 6-הומור וסאטירה:
1)הקטע הראשון שבחרתי הוא קטע מתוך תוכנית הלילה של גורי אלפי המשודרת בערוץ 22. בקטע אפשר לראות את הזמרת הצעירה נועה קירל, בדו קרב שירה עם גורי אלפי. כל אחד מהם "יורד" על השני עם בדיחות מותאמות.
נועה מציגה את גורי כזקן ("גופה בחליפה"), מוסיפה כי תקופת השיא שלו נגמרה, כי זמנו קצוב, בנוסף היא טוענת שהתוכנית שלו היא עונש לאנשים שלא מצאו את השלט. גורי קורא לעצמו "המחנך", שואל את נועה מדוע היא לא במיטה (בגלל שהיא צעירה וזוהי תוכנית לילה), אם לספר לה סיפור, שהיא נראת כמו בובת פלסטיק. מוסיף עוד על גילה הצעיר-שהוא מתחרה עם עובר,שהיא צריכה חלב אם,שהיא למדה על רצח רבין בשיעור תנ"ך ושעדיין לא התחלף לה הקול.
יוטיוב-נועה קירל VS גורי אלפי
סוג ההומור שבא לידי ביטוי בקטע הוא הומור מונולוגי מכיוון שקיים קורבן שצוחקים עליו (בכל פעם קורבן אחר), הצחוק עליו נובע מהנחיתות שלו בהקשר לקטגוריה מסוימת (גיל למשל) .
התאוריה שבא לידי ביטוי בקטע היא תיאורית העליונות מכיוון שכל אחד מהם חש עליונות על האחר והרגשה זאת נובעת מהנמכת האחר. גורי מתנשא על גילה של נועה, על הפרובוקטיביות שלה בקליפים למרות גילה ועל המראה שלה וחש כלפיה תחושת עליונות, נועה מתנשאת גם על גילו של גורי (המבוגר), על תוכנית הלילה (המשעממת) שלו ועל כך שתקופת השיא שלו נגמרה מזמן ולכן חשה כלפיו תחושת עליונות.
הביקורת החברתית בקטע היא על הזמרת נועה קירל(שמייצגת את בני הנוער )בת 16 הופכת להיות כוכבת, הקליפים שלה לא מותאמים לגילה (פרובוקטיביים) וכמובן לא הלבוש שלה. "ירידות" על הנוער שמתיימר להיות מבוגר יותר ועושה זאת בדרך ישירה דרך מראה,דיבור והתנהגות.
2)הקטע השני שבחרתי הוא קטע מתוך התוכנית "גב האומה" המשודרת בערוץ 10. בקטע אפשר לראות את ליאור שליין מתייחס להטרדות מיניות. תחילה, מתייחס לספוילרים שמוצגים בתקשורת הקשורות להטרדות מיניות (של השר סילבן שלום) ומציין שיש "שקט בבית"- דבר זה מבטא מבוכה, עניין שלא עולה על סדר היום ולכן יש שתיקה.
שליין מתייחס למתלוננות ומעלה את השאלה מדוע הן לא הולכות להגיש תלונה רשמית במשטרה, מתייחס לשערורייה בצמרת המשטרה, לניצבים שמטרידים שוטרות שתחת פיקודם ("ניצב הולך בלי מכנסיים ותחתונים")ומציג בעייתיות ש"אין על מי לסמוך" במדינת ישראל כי כל הרשויות מעורבות בפרשיות אלו (שופטים,שוטרים,חברי כנסת).
https://www.youtube.com/watch?v=BMmfxNZsyIc
סוג ההומור שבא לידי ביטוי בקטע הוא הומור דיאלוגי מכיוון שאין קורבן הומוריסטי ברור (כמות רבה של קורבנים), יש התנגשות בין אידאולוגיות והצופה מוזמן להכריע בהתאם לדעתו והשקפתו.
התאוריה שבאה לידי ביטוי בקטע היא תאוריית ההרפיה מכיוון שהקטע מציג כי ההומור מאפשר לעסוק בנושאים שהחברה לא מרבה לדבר עליהם כמו:מין ותוקפנות. דרך הצחוק קל יותר להתמודד עם נושאים אלו,בקטע מדברים על הטרדות מיניות שזהו נושא שלרוב לא נוגעים בו ולא מדברים עליו, מדברים על המון אנשים מוכרים שהטרידו מינית וצוחקים על זה.
הביקורת הפוליטית בקטע היא על הממשל שלנו-שדווקא הרשויות שאמורות לחוקק ולשמור על הסדר במדינת ישראל,מפרות את הסדר באמצעות מין ותוקפנות. פונה כלפי כל השוטרים,השופטים וחברי הכנסת שהובאו כדוגמאות למייצגי הממשל שהואשמו בהאשמות אלו. יתר על כך, בקטע קיימת גם ביקורת חברתית, כל כל אותם הנשים שלא מתלוננות על המעשים המגונים שעברו, על התקיפות של הגברים ועל כל הסבל. הביקורת שליאור שליין מציג על הנשים צריכה להדליק "נורת אזהרה" ודורשת שינוי כדי שמצב זה יפסיק ושנשים יתחילו להגיש תלונות רשמיות ללא פחד.
נועה מציגה את גורי כזקן ("גופה בחליפה"), מוסיפה כי תקופת השיא שלו נגמרה, כי זמנו קצוב, בנוסף היא טוענת שהתוכנית שלו היא עונש לאנשים שלא מצאו את השלט. גורי קורא לעצמו "המחנך", שואל את נועה מדוע היא לא במיטה (בגלל שהיא צעירה וזוהי תוכנית לילה), אם לספר לה סיפור, שהיא נראת כמו בובת פלסטיק. מוסיף עוד על גילה הצעיר-שהוא מתחרה עם עובר,שהיא צריכה חלב אם,שהיא למדה על רצח רבין בשיעור תנ"ך ושעדיין לא התחלף לה הקול.
יוטיוב-נועה קירל VS גורי אלפי
סוג ההומור שבא לידי ביטוי בקטע הוא הומור מונולוגי מכיוון שקיים קורבן שצוחקים עליו (בכל פעם קורבן אחר), הצחוק עליו נובע מהנחיתות שלו בהקשר לקטגוריה מסוימת (גיל למשל) .
התאוריה שבא לידי ביטוי בקטע היא תיאורית העליונות מכיוון שכל אחד מהם חש עליונות על האחר והרגשה זאת נובעת מהנמכת האחר. גורי מתנשא על גילה של נועה, על הפרובוקטיביות שלה בקליפים למרות גילה ועל המראה שלה וחש כלפיה תחושת עליונות, נועה מתנשאת גם על גילו של גורי (המבוגר), על תוכנית הלילה (המשעממת) שלו ועל כך שתקופת השיא שלו נגמרה מזמן ולכן חשה כלפיו תחושת עליונות.
הביקורת החברתית בקטע היא על הזמרת נועה קירל(שמייצגת את בני הנוער )בת 16 הופכת להיות כוכבת, הקליפים שלה לא מותאמים לגילה (פרובוקטיביים) וכמובן לא הלבוש שלה. "ירידות" על הנוער שמתיימר להיות מבוגר יותר ועושה זאת בדרך ישירה דרך מראה,דיבור והתנהגות.
2)הקטע השני שבחרתי הוא קטע מתוך התוכנית "גב האומה" המשודרת בערוץ 10. בקטע אפשר לראות את ליאור שליין מתייחס להטרדות מיניות. תחילה, מתייחס לספוילרים שמוצגים בתקשורת הקשורות להטרדות מיניות (של השר סילבן שלום) ומציין שיש "שקט בבית"- דבר זה מבטא מבוכה, עניין שלא עולה על סדר היום ולכן יש שתיקה.
שליין מתייחס למתלוננות ומעלה את השאלה מדוע הן לא הולכות להגיש תלונה רשמית במשטרה, מתייחס לשערורייה בצמרת המשטרה, לניצבים שמטרידים שוטרות שתחת פיקודם ("ניצב הולך בלי מכנסיים ותחתונים")ומציג בעייתיות ש"אין על מי לסמוך" במדינת ישראל כי כל הרשויות מעורבות בפרשיות אלו (שופטים,שוטרים,חברי כנסת).
https://www.youtube.com/watch?v=BMmfxNZsyIc
סוג ההומור שבא לידי ביטוי בקטע הוא הומור דיאלוגי מכיוון שאין קורבן הומוריסטי ברור (כמות רבה של קורבנים), יש התנגשות בין אידאולוגיות והצופה מוזמן להכריע בהתאם לדעתו והשקפתו.
התאוריה שבאה לידי ביטוי בקטע היא תאוריית ההרפיה מכיוון שהקטע מציג כי ההומור מאפשר לעסוק בנושאים שהחברה לא מרבה לדבר עליהם כמו:מין ותוקפנות. דרך הצחוק קל יותר להתמודד עם נושאים אלו,בקטע מדברים על הטרדות מיניות שזהו נושא שלרוב לא נוגעים בו ולא מדברים עליו, מדברים על המון אנשים מוכרים שהטרידו מינית וצוחקים על זה.
הביקורת הפוליטית בקטע היא על הממשל שלנו-שדווקא הרשויות שאמורות לחוקק ולשמור על הסדר במדינת ישראל,מפרות את הסדר באמצעות מין ותוקפנות. פונה כלפי כל השוטרים,השופטים וחברי הכנסת שהובאו כדוגמאות למייצגי הממשל שהואשמו בהאשמות אלו. יתר על כך, בקטע קיימת גם ביקורת חברתית, כל כל אותם הנשים שלא מתלוננות על המעשים המגונים שעברו, על התקיפות של הגברים ועל כל הסבל. הביקורת שליאור שליין מציג על הנשים צריכה להדליק "נורת אזהרה" ודורשת שינוי כדי שמצב זה יפסיק ושנשים יתחילו להגיש תלונות רשמיות ללא פחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה