שאלות לדוגמה -פתירת שאלות מהמבחן
בכל שאלה אתייחס למילות השאלה וההוראה בסימון בוורוד.
בכל שאלה אתייחס לשיטת הגרזן המחלקת את השאלה לתתי סעיפים ומסדרת את התשובה ואת המטלות עליהן יש להשיב בסימון קו תחתון.
חלק א':
שאלה מספר 1:
(א)הצג 3 ערכים מקצועיים של העיתונאי והסבר אותם באמצעות הפרשה שבפתיח.
מה נדרש מאיתנו? להציג, להסביר. נחלק את השאלה בשיטת הגרזן: מציגים את הערכים ולאחר מכן מסבירים כל אחד מהם לפי המידע שבפתיח.
שלושת הערכים הם: אד"א- אובייקטיביות, דיוק ואיזון.
1.אובייקטיביות: ניטרליות, דיווח עובדתי ללא רגשות. הבחנה ברורה בין עובדה לדעה, סיפוק מידע מהימן. עירית לינור הביעה עמדה ולא הייתה ניטרלית- קראה לו "חתיכת חצוף".
2.דיוק: יש לאמת כל דבר לפני עלייתו לשידור. אין לשדר דבר שאינו מדויק. לא יפרסם עיתונאי כתבה מסולפת/מוטעת בכוונה ועל כן, על העיתונאי לדייק בפרטיו ולבדוק את האמינות של המידע טרם הפרסום. בתגובת הנשיא נאמר "היום פרסם ריבלין הודעה ובה הבהיר כי לא קרא לאזרחים להפגין נגד השחיתות" ולכן עירית לינור לא דייקה.
3.איזון: מתן אפשרות שווה לצדדים השונים להשתתף בדיונים או בעימותים, זמן ומקום זהה, אפשרות להגיב. שני הצדדים צריכים לבוא לידי ביטוי ולשניהם יש מקום. בשידור עירית לינור לא נתנה לנשיא להגיב על אמירותיו.
(ב)הסבר את המושגים כללי האתיקה והפרה עיתונאית. האם עירית לינור עברה על כללי האתיקה?
מה נדרש מאיתנו? להסביר ולענות על שאלה. נחלק את השאלה בשיטת הגרזן: תחילה, להסביר את שני המושגים ולאחר מכן, לענות על השאלה על פי ההגדרה.
1.כללי האתיקה: קובץ של כללי התנהגות שמועצת העיתונות בישראל קבעה לכל העיתונים בארץ לפעול על פיהם, המתייחסים לאיך ראוי ולא ראוי לעוסקים בעיתונאות לנהוג בעבודתם. (כפי שנלמד בכיתה בראשי התיבות נפט בת חן)
2.הפרה עיתונאית: אי עמידה בכללי האתיקה, אי מתן תגובה או פגיעה בפרטיות או בשמו הטוב של אדם.
עירית לינור עברה על כללי האתיקה ועל סעיף פרטיות ושם טוב בפרט, מכיוון שכינתה את הנשיא ריבלין בכינוי "חתיכת חצוף" ובכך פגעה בכבודו של הנשיא ובשמו הטוב. בנוסף, בפתיח לא מוצג תיקון הטעות או התגובה של עירית לתגובתו של ריבלין,ודבר זה נוגד את כלל האתיקה: תיקון טעויות, תגובה.
(ג)מהי חבות התקשורת ומי הגורמים שמזהים הפרות עיתונאיות. הדגימו את המושגים באמצעות הפתיח.
מה נדרש מאיתנו? להדגים ולענות על שאלה. נחלק את השאלה בשיטת הגרזן: לענות על השאלה שמגדירה שני מושגים ולאחר מכן, להדגים מושגים אלו באמצעות הפתיח.
חבות התקשורת: חובת התקשורת לקחת אחריות על פרסומיה ולתקן הפרות מקצועיות ואתיות.
הגורמים שמזהים הפרות עיתונאיות:
1.האזרחים- הציבור. על ידי ביקורת ברשתות החברתיות, פניה ותלונה לארגון התקשורת שמבצע את הטעות או לכנסת, טוקבקים, בלוגים, תוכניות רדיו ועוד.
2. אנשי ציבור- פוליטיקאים. על ידי פרסום בקשתות חברתיות וראיונות בתקשורת
3.ארגונים שעוסקים בפיקוח וניטור על התקשורת כמו מבקר המדינה, "העין השביעית" והמועצה לזכויות האזרח.
4.מוסדות התקשורת עצמם שמבקרים זה את זה ואת עצמם, כדי לשמור על אמון הציבור ועל מעמדם כעצמיים.
בפתיח: מוצג כי גלי צה"ל לקחו אחריות והשעו את עירית לינור משידורי התכנית למשך שבוע. גלי צה"ל הם בעצם מוסד תקשורת שביקר את עצמו בכדי לשמור על אמון הציבור ועל מעמדם כעצמאיים.
(ד) הסבירו את התפיסה הרעיונית בבסיס חופש הביטוי. כיצד המושג בא לידי ביטוי בפתיח? (הדגם)
מה נדרש מאיתנו? להסביר ולענות על שאלה. נחלק את השאלה בשיטת הגרזן: תחילה, נסביר את המושג ולאחר מכן נדגים כיצד הוא בא לידי ביטוי בפתיח.
התפיסה הרעיונית העומדת בבסיס חופש הביטוי:
בחברה דמוקרטית, חופש הביטוי חשוב גם לפרט וגם לחברה, אך הוא לא זכות מוחלטת שאין להגבילה. הקניית חופש ביטוי וחלט לאחד, מקפחת את חירותו של האחר. לכן, ישנם מקרים שבהם חופש הביטוי של העיתונות וזכות הציבור לדעת, עלול לפגוע בזכויות אחרות חשובות לא פחות (ערכים מתנגשים).
זכותה של עירית לינור להביע את דעתה על דבריו של הנשיא ולבקרו, זה הוא חלק מחופש הביטוי אולם עליה לא לפגוע בכבודו ובשמו הטוב בכדי למנוע מצב של התנגשות ערכים. המושג בא לידי ביטוי בפתיח בתגובת גלי צה"ל: "ביקורת היא לגיטימית והיא סוד קיומה של עיתונות חופשית ,עם זאת, יש לשמור על שיח ראוי כמצופה משידור ציבורי".
(ה)הסבר את התנגשות הערכים בין חופש הביטוי לזכויות אחרות. איזה ערך עלול להתנגש עם חופש הביטוי בפרשת עירית לינור? נמק תשובתך.
מה נדרש מאיתנו? להסביר, לענות על שאלה (לציין ערך) ולנמק. נחלק את השאלה בשיטת הגרזן: תחילה, נסביר את ההתנגשות, לאחר מכן, נציין איזה ערך עלול להתנגש ולבסוף ננמק את התשובה שלנו.
חופש הביטוי הוא אבן יסוד במדינה דמוקרטית. בלי חופש ביטוי, אין ביטוי לדמוקרטיה. ישנם מקרים שבהם חופש הביטוי של העיתונות וזכות הציבור לדעת, עלול לפגוע בזכויות אחרות חשובות לא פחות (ערכים מתנגשים). ערכים שעלולים להתנגש: הזכויות לפרטיות, שם טוב ובטחון המדינה.
במקרה שבפתיח התבטאותה של עירית לינור פגעה בשמו הטוב של נשיא המדינה.
חלק ב':
שאלה מספר 3:
(א) "הקליפ הוא לא רק תוכן מוסיקלי חזותי, הוא סוכן חברות" דון בקביעה הזו ובתשובתך התייחס למילים שבשיר חגיגה ולמושגים חברות ומגזר.
מה נדרש מאיתנו? לדון בקביעה, להתייחס למילים ולמושגים.
הקליפ לא רק מוכר ומפרסם שיר, אלא גם ערכים אידאליים ותרבות. הקליפ הוא לא רק תוכן מוזיקלי חזותי, הוא סוכן חברות. בשיר של שרית חדד מועברים מסרים דרך המילים. הקליפ מהווה "סוכן חברות" שמלמד אותנו את הציפיות המגדריות של החברה. בקליפ מוצג עיצוב הנורמות והאישיות של בחורה- אישה. כיצד היא אמורה להתנהג ומה אסור לה להגיד או לעשות. "להיות יפה", "לשתוק הרבה", "להיות תמימה"...
חברות- תהליך שבו הפרט מעצב את האישיות, הנורמות, הערכים וההתנהגות באמצעות סוכני החברות.
מגדר-הציפיות החברתיות והתרבותיות שמבדילות בין גבר לאישה.
(ב)הסבר את המושג סטראוטיפ, הצג שלושה סטראוטיפים לנשים בקליפ.
מה נדרש מאיתנו? להסביר מושג ולהציג שלושה סטראוטיפים מהקליפ (הדגמה)
סטראוטיפ- דימוי שמראה איך קבוצת בני אדם נתפסת בעיניי קבוצה אחרת. הכללה הנוגעת למאפיינים של קבוצות בחברה ולרוב מסובבות על נימוקים לא מספקים כמו מראה חיצוני/עדה/מגדר/גיל ועוד.
סטראוטיפים לנשים בקליפ: 1.להיות יפה- הכללה לכל הנשים וחיוב על נורמת מראה חברתית.
2.בחורה צריכה לשתוק- לא להביע דעה בפני אחרים ולקבל הכל כמובן מאליו, להיות חלשה וניטרלית.
3. בחורות הן חלשות- נעזבות ע"י הגבר ולא עוזבות. במידה והיא תעשה דבר שלא לטעמו, הוא גם יעשה זאת. היא לא הקובעת- קובעים בשבילה. היא לא המחליטה- מחליטים בשבילה. היא לא הבוחרת- בוחרים בשבילה.
שאלה מספר 4:
(א) נתח את התמונה על פי המודל של בארת-(דונוטציה, קונוטציה, מיתוס)
מה נדרש מאיתנו? לנתח על פי המודל. שאלה זו מורכבת מסעיף אחד ולכן לא ניתן לחלק אותה לפי שיטת הגרזן. המשימה פה לא מתחלקת- היא אחת.
דנוטציה: רמת תיאורית. מה רואים?
ניתן לראות את ראש הממשלה בחליפה. הוא מוקף בנשים ובאנשים והנשים משני צדדיו מחזיקות בו ואף האישה מימין מנשקת את ידו. כולם מפנים את מבטם אליו והוא הדמות המרכזית.
קונוטציה: משמעות נוספת. מה מסיקים ממה שרואים?
ראש הממשלה בא לתמוך ולבקר את התושבים, הם מעריצים אותו ואוהבים אותו. הם זקוקים לתמיכה וזאת רואים על מבטם. הוא שומר על רשמיות ומחלק את תמיכתו ואהבתו.
מיתוס: משמעות אידאולוגית
ראש הממשלה הוא נערץ והוא נתפס כסמל ציבורי, תומך אוהב ושומר. הוא משדר רוגע ורשמיות וכן תחושת הרגעה. ראש הממשלה לא שומר על מעמד גבוה ובא באיטרקציה עם העם. הוא ראש ממשלה "של כולם" והוא אהוב ונערץ.
(ב) הסבר את המושג הבנייה חברתית של המציאות. הדגם את המושג באמצעות התמונה.
מה נדרש מאיתנו? להסביר מושג ולהדגים אותו באמצעות התמונה.
התקשורת בונה מציאות חדשה על ידי הבעת עמדה או הסתרה של נושאים. העולם כפי שהוא נראה באמצעי התקשורת הוא אינו השתקפות של העולם והמציאות, אלא תוצאה של שיקולים שונים. התקשורת לא משרתת רק את הציבור אלא גם את בעלי הכוח (פוליטיקאים ובעלי הון) וגם את עצמה (רייטינג ועמדה פוליטית).
הבחירה לפרסם את הצילום שבו ראש הממשלה במרכז בסיטואציה כזו עם האנשים, היא הבעת עמדה שכן הם מעריצים בו וזקוקים לתמיכתו ולחיזוקו. הוא נערץ ותפס כשליח העם. הצילום משת את רא הממשלה שמוצג כמנהיג נערץ. דבר זה יכול להיות שיקול פוליטי שנובע מתמיכה בראש הממשלה והתנהגותו.
חלק ג':
הסבר 4 מושגים בלבד בהרחבה והבא דוגמה:
מה נדרש מאיתנו? להסביר מושגים ולהדגים אותם.
דוקואקטיביזם: סרטים בהם הבמאי מתעב במציאות החברתית והפוליטית ומחולל בה שינוי. הבמאי משתתף פעיל בהנעת העלילה. לדוגמה: הסרט המדריך למהפכה.
צילום אייקוני: צילום מוזכר וזכור. זה הוא תיעוד של אירוע שלאחר מכן, התמונה נהפכת לסימן היכר עם האירוע. כאשר מבחינים בתמונה היא מוכרת ומעלה ישר את החשיבה הראשונית ואת ההשתייכות לאירוע שהתרחש בעת התיעוד.
לדוגמה: תמונתו של הרצל חוזה המדינה על המרפסת.
הכחדה סימבולית: היעדר ייצוג של קבוצה באמצעי המדיה או ייצוג מצומצם שלה, וגם אפליה של קבוצה באמצעי המידע. היעדר קבוצה או ייצוד סטראוטיפי מחזקים תפיסות חברתיות ונותנים להם תוקף.
דוגמה: עניים בקליפים או בכתבות בתקשורת.
חברות: תהליך שבו הפרט מעצב את האישיות, הנורמות, הערכים וההתנהגות באמצעות סוכני החברות.
דוגמה: קליפים/התקשורת כסוכנת חברות.
